אני ופבל הכרנו באוניברסיטת בן גוריון באילת. פבל היה גר בכרמיאל והגיע ללמוד באילת, אני אילתית מקורית. הינו יושבים אחד ליד השני בשיעורי כלכלה שחברה משותפת הייתה יושבת בנינו. התעצבנתי מזה שהוא היה סנוב אלי ואפילו לא אומר בוקר טוב בבוקר אז יום אחד צחקתי על נושא שקשור עליו בכיתה וכיתה של 70 סטודנטים והמרצה נקרעו מצחוק. בדיעבד הוא מספר שזו השניה שמצאתי חן בעיניו- האומץ שהיה לי כדי למשוך את תשומת ליבו.
אצל פבל שום דבר לא יכול להיות בנאלי ושגרתי. הוא רצה להציע לי נישואים במקום שהיה הדייט הראשון שלנו- באחד מהרי אילת שמהם ראינו יחד מטר מטאורים. הינו צריכים להגיע ליום העצמאות לאילת, והוא אמר שאם הוא יגיד לי בואי נלך להר הזה אני ישר אחשוד שזו הצעה. הוא ועוד חבר משותף שיש לו חברת פרסום דיגיטלית שתלו כתבה פיקטיבית בישראל היום. הכתבה דיברה שיהיה מתאר מטאורים ביום העצמאות ושהנקודה הכי טובה לצפייה תהיה בהרי אילת. נכתב בכתבה: "מטר כזה לא נראה אלפי שנים", הוא שתל עוד כל מיני רמזים שקשורים למערכת יחסים שלנו בתוך הכתבה, ושקראתי אותה אמרתי "וואוו איזה צירופי מקרים מטורפים- חייב ללכת לצפות במטר". הכתבה קפצה לי בפייסבוק וישר אמרתי לפבל "אתה לא מאמין יש מטר מטאורים מטורף שאנחנו באילת, חייב ללכת לשם" השלב הראשון מבחינתו הושלם. כשהגענו להר התמקמנו וצפינו בכוכבים עד שראיתי אור אדום מהבהב בהרים. הוא אמר לי בואי נלך לראות מה זה. הלכנו לכיוון האור האדום ושם חיכתה לי קופסאת גלידה (אני חולה על גלידות) פתחתי את הקופסאת גלידה וטבעת לא הייתה שם. היה שם חוזה זוגיות שהוא כתב לי. הוא החליט שבעקבות זה שאני לומדת משפטים הוא עורך חוזה ובסעיף 9 היה רשום: "לאור הצהרת כוונות והוכחה של רצינות אני מפקיד בידך טבעת יהלום." ברגע שקראתי את הסעיף הזה הוא כרע ברך ושאל "האם תנשאי לי?"
אחרי האירוסין חיפשנו מקום להתחתן. היינו במלא מקומות לפני שהגענו לטזורו. לכל אחד היה את הבעיה בגללה הוא נפסל. חיפשנו מקום שיהיה במרכז ויהיה לאורחים קל להגיע. חיפשנו מקום שיראה אורבני, מודרני ולא אולמות של שנדלירים ומפות לבנות. שיהיה ירוק ופרחוני בקבלת פנים ומבפנים יראה אורבני. חיפשנו מקום שיהיה לנו קליק עם האנשים שעומדים מולנו. כל הספקים שבחרנו ליום הזה היה חשוב לנו החיבור איתם. בכל זאת הספק הכי גדול וחשוב באירוע הזה- זה המקום. עוד דבר חשוב היו לנו יחסית מעט מוזמנים, 220, וחיפשנו מקום שהאורחים לא יבלעו בו וזה יראה ריק. טזורו ענה על כל מה שביקשנו והרבה מעבר.
בטזורו הכי אהבנו את האמינות והתאכלסיות של המקום. כל מה שהובטח לנו קרה. אמרו לנו מחיר מנה והוא כלל בתוכו הכללללל ממש הכלל בלי תוספות בלי אותיות קטנות בלי כל מיני דברים שנכנסים ברגע האחרון.
אהבנו את את היחס של הצוות. זה מורגש שם כל כך! כולם רוצים שיהיה לכם הכי טוב בעולם. הם יעשו גם מעבר למה שסוכם רק כדי שהכל יהיה מושלם.
אהבנו את זה שהטזורו נמצא בתל אביב אבל עם מחיר שפוי לא של תל אביב.
ללא ספק החתונה היה היום הכי מושלם שלי. הרבה מעבר למה שציפיתי וחלמתי. בגלל בחירת ספקים נכונה הכל תקתק כמו שעון. הרגשתי כאילו התכוננו כמה חודשים על הצגה, הבאנו קסט מטורף. והערב של הפרימרייה היה כמו ההצגה הכי טובה בברודווי. הרגשתי כמה אהבה עטפה אותנו וזה היה קסום.
הטיפ שלי אליכן כלות יקרות- אל תתכננו את החתונה שנה מראש. סתם מלא לחץ. 3 חודשים מספיק. תעשו הכנה טובה לעצמכן שבאותו יום, זה היום שלכן ותנסו ליהנות מימנו הכי בעולם. וגם אם יקרו דברים שלא לפי התוכנית נגיד איחור בלו"ז וכאלה- הכל בקטנה! מה שלא תחת שליטתכן תעבירו הלאה. תתמקדו באהבה, בבן זוג שלכם, בחברים הטובים שהגיעו ובמסיבה המטורפת שתעשו. שאתם תהנו ביום הזה גם האנשים שיגיעו לחתונה שלכם יהנו.
ועוד משהו חשוב- תמצאו באותו יום למרות הלחץ והטירוף, כמה רגעים שתהיו רק אתן ובני הזו שלכם לבד. זה בכל זאת היום שלכם תנסו למצוא כמה דקות לנשום יחד להחליף כמה מילים ולעכל מה קורה.
והטיפ האחרון שלי- תבחרו ספקים בצורה הטובה היותר. אל תלכו רק על מה שאתם קוראים או שומעים. לכו פיזית לראות ולהרגיש. החיבור עם המקום או הספק חשובים מאוד. ותעזו לראות ולהיפגש עם ספקים שהשם שלהם לא רץ מלא. זה לאו דווקא שאם יש למקום 70000 ביקורות- אז המקום טוב.
